בבלוג הזה אני אראה לכם כמה חיות מוזרות

 כל התמונות הינן מוויקיפדיה 

1. ארמדיל החולד

 ארמדיל החולד  הוא סוג של ארמדיל קטן שחי במדבריות בארגנטינה. ארמדיל החולד נבדל במבנה גופו מכל הארמדילים האחרים מלבד ארמדיל החולד הגדול בעקבות התאמתו לחיים במדבר השריון מכסה רק חלק קטן יחסית מגופו והצדדים שלו חשופים, ובנוסף לכך השריון יחסית רך, כל זה כדי לאפשר תנועה קלה במדבר ואיבוד חום יעיל יותר. ארמדיל החולד הוא בעל חיים לילי ובדרך כלל מתבודד, שניזון מחרקים, תולעים,וחלזונות. אוכלוסיית ארמדיל החולד מדלדלת בשנים האחרונות עקב פעילות חקלאית, וטריפה על ידי כלבים וחתולים אך עדיין לא נקבע לו מצב שימור עקב חוסר נתונים מספיקים באשר למצב האוכלוסייה.

2.חיפושית האייל

חיפושית האייל נמנית עם החרקים הכי גדולים ובולטים באירופה. הזכר מתאפיין בצבתות גדולות ואדמדמות, הדומות לקרניי אייל ושתנועותיהן מזכירות צבת. אצל היחידים הגדולים יותר אורך ה"קרניים" עשוי להגיע למחצית מן סך אורכו של החרק, שהוא 75-25 מילימטר. הנקבות הן קצת קטנות יותר מהזכרים ואין להן "קרניים". לעומת זאת יש להן "צבת" קטן המשמש להן גם להשגת מזון.

 יכולה לעוף. אצל הזכר, בעת מעוף הציר האורכי הוא משופע וה"קרניים" מורמות לעיל. כשאינו עף, כנפיו מכוסות.

3.פרוטאוס

פרוטיאוס מצוי  הוא דו - חי השוכן בבריכות תת מימיות

זהו המין היחידי בסוג פרוטיאוס. באירופה זהו והמין היחיד במשפחת הפרוטיאוסיים חי המערות היחיד ממערכת המיתרנים. בקרב המקומיים מכונה גם "דג אדם" בשל צבע עורו הדומה לצבע עור של אדם לבן

הפרוטיאוס ידוע בשל הסתגלותו לחיים בחשכה מוחלטת בסביבת חייו התת-קרקעית. עיניו המנוונות של הפרוטיאוס ממוקמות מתחת לעורו, ולכן הוא משולל יכולת ראיה. הוא חסר פיגמנטציה וצבע עורו החלק ורדרד. בשונה מרוב מיני הדו-חיים, הפרוטיאוס חי את כל חייו במים: הוא ניזון, ישן ומתרבה במים. ברגליו הקדמיות שלוש אצבעות, וברגליו האחוריות שתיים.

4.פנגולין

                 הפנגולין הענק נפוץ במדינות רבות באפריקה ובמיוחד באוגנדה, טנזניה ומערב קניה. הוא חי לרוב בסוואנות, יערות גשם ויערות, במקומות שבהם יש מים זמינים ואוכלוסיות גדולות של טרמיטים. הפנגולין הענק לא נפוץ באזורים גבוהים.

חששות לפגיעה באוכלוסיות הפנגולין הענק התעוררו בעקבות הרס בתי גידול ובירוא יערות הגורמים לצמצום אוכלוסיותיו, וכן בעקבות ציד לצורכי מזון ולצורך שימושים רפואיים עקב סגולות רפואיות המיוחסות לו. מאחר שהפנגולין הענק פעיל בלילה נערכו עליו מעט מחקרים.

לא ידוע משקלו הממוצע של הפנגולין הענק, אולם נמצא פרט שמשקלו 33 ק"ג. הזכרים גדולים מן הנקבות, אורך גופם כ-140 ס"מ ואילו אורך גופן של הנקבות כ-125 ס"מ. שמו פנגולין ענק, נגזר מכך שהוא הגדול במיני הפנגולין. ככל הפנגולינים הוא בעל קשקשים גדולים, ואין לו שיער ומעט ריסים. קשקשיו הם לרוב בצבע חום או חום-אדמדם. הוא בעל חוטם ארוך, זנב ארוך ועבה, וטופרים גדולים ברגליו הקדמיות. 

5.אוקאפי

האוקאפי הוא בעל חיים מפוספס וארוך צוואר, נראה כהכלאה בין זברה לאנטילופה ושוכן בלב יערות הגשם שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. האוקאפי הוא היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף מהבחינה הגנטית, ואחד מיני בעלי חיים רבים האנדמיים לחלק זה של העולם. הוא יצור ביישן, זהיר וחמקני, ובעל חוש שמיעה וחוש ריח מעולים המספקים התרעה מוקדמת בפני סכנה ומאפשרים מנוסה מבעוד מועד. כל זאת, בנוסף לבית הגידול הסבוך והנידח שבו הוא מתגורר, מפחיתים את הסיכוי לפגוש בו. על אף היותו בעל חיים גדול יחסית והסבירות שהילידים ידעו על קיומו ואף צדו אותו היה בלתי מוכר למדע עד תחילתה של המאה ה-20 ובמאה ה-21 עדיין רב הנסתר על הנגלה על אורח חייו.

6.פוסה

פוֹסָה הוא טורף ממשפחת טורפי מדגסקר , אשר אנדמי למדגסקר. לפוסה מאפינים חיצוניים הדומים למשפחת החתוליים, הנמייתיים והגחניים, מה שגרם למחלוקות ושינויים רבים בסיווגה המדעי. צבע פרוותה הוא חום-אדמדם עד כתמתם בהיר, גפיה שריריות וזנבה ארוך כמעט כמחצית גופה. היא ניזונה בעיקר מטרום קופים, וכן מיונקים קטנים, מזוחלים, מעופות, מחרקים, מדו-חיים ואף מצמחים. היא מצטיינת בתנועה על עצים, ופעילה הן במשך היום והן במשך הליל.

7. אי אי

איי איי הוא מין של פרימט האנדמי לאי מדגסקר ובעל מאפיינים פיזיולוגיים והתנהגותיים ייחודיים, ההופכים אותו ליוצא דופן בתת-סדרת הטרום קופים ולמין היחיד במשפחת ה-Daubentoniidae. פירוש השם איי איי אינו ידוע מאחר ששפתם הקדומה של תושבי האי נכחדה, אך היות שהמקומיים רואים בו יצור המביא מזל רע, ההנחה הרווחת בקרב החוקרים היא ש"איי איי" פשוט מבטא קריאת אזהרה.

האיי איי נפוץ בעיקר ביערות הגשם וביערות הנשירים של מזרח מדגסקר, אך קיימות אוכלוסיות גם במערב ובצפון האי. כמו מינים רבים במדגסקר, הוא ניצב בפני סכנת הכחדה בשל הרס בית גידולו הטבעי. בנוסף לכך, הוא ניצוד כמזיק חקלאי ובשל הפולקלור המקומי. ארגונים לשמירת הטבע משקיעים מאמצים לשימור המין והרבייתו בשבי ונכון לשנת 2014 הוא ‏‏‏מוגדר כמין בסכנת הכחדה.